חיית הלילה הקווירית של וושינגטון פוסי נואר נחתה בישראל

Author: A Wider Bridge Staff
Published: November 14, 2016

חיית הלילה הקווירית של וושינגטון פוסי נואר נחתה בישראל. ג’ייסון בארנס, הידוע בכינויו מיס נואר, הצטרף למשלחת הלהטב”קים לישראל של ארגון A Wider Bridge ובמשך השבוע הקרוב יבקר באתרים תיירותיים ויפגש עם ראשי ארגונים מהקהילה.

msnoir

למרות שאף פעם לא ביקר בישראל, לבארנס ידע נרחב ביותר על חיי הלילה הלהט”בים בארץ. “אחד מחברי הטובים הוא דני ליאב שעומד מאחורי הליין VRS בימי שלישי, והוא מספר לי הרבה,” בארנס אומר. “כמו הרבה אמריקאים גאים, גם אני ראיתי את כל סרטוני היוטיוב של אריסה, וצפיתי בדוקומנטרי המוזר של מייקל לוקאס על חיי הקהילה, וראיתי סרטונים עם גופות מיוזעים הנכנעים למוסיקה בקלאבים של תל אביב. בנוסף, שמתי לב שחיי הלילה בתל אביב- בניגוד לארה”ב- מהווים פלטפורמה לשינוי תרבותי במובן הטוב. אני ממש מחכה לראות ולהרגיש את ההשפעה הזאת, בתקווה להביא משהו מזה לארה”ב.”

יש אישיות מחיי הלילה תל אביב שהיית רוצה לפגוש?

“כמובן שהייתי רוצה לפגוש את אליעד כהן, אבל האמת היא שיותר מעניינות אותי הדראג קווינס של ישראל. אני רוצה לדעת עליהן יותר. בעבודה שלי בחיי הלילה אני שם דגש מיוחד לנושא של גברים נשיים, וזה משהו שהייתי רוצה לראות בישראל.”

ג’ייסון בארנס (או בשם האלטר-אגו שלו, מיס נואר) מגדיר את עצמו כאמן במה, אמן דראג ופאשניסטה. הוא רווק, מתגורר בקולומביה הייטס בוושינגטון. התחביבים שלו הם כתיבה וציור, ולמרות שהוא נהנה להתחפש ולהתלבש בזמנו החופשי, כשהופיע לראשונה באירוע של ארגון ווידר ברידג’ בשנה שעברה הוא עשה הכל חוץ מלהתלבש. “הוזמנתי להופיע באירוע שכלל גם שיחה עם ענת ניר. לאירוע קראו Take Off the Masc (‘הורד את המסכה’), ובגלל שענת היא אייקון תרבות להט”בי ישראלי, היא התמקדה בדיבורה בליין המסיבות של אריסה ומה שהוא מייצג במרחב חיי הלילה של תל אביב,” ג’ייסון סיפר. “אני, בתורי, הכנתי קטע של הופעה של תבילה טקסית, שבמסגרתה ‘הורדתי את המסכה’ והופעתי עירום לגמרי מול הקהל. זאת היתה הופעה מרגשת עבורי כי מעולם לא הופעתי בעירום, אבל שם הרגשתי שזה מרחב מוגן כדי לעשות את זה. זה היה לי לכבוד.”

ג’ייסון שמע לראשונה על ארגון ווידר ברידג’, ארגון המחבר בין הקהילה הלהטב”קית של ארה”ב וצפון אמריקה לבין ישראל, מחברו הטוב והשותף הקריאטיבי שלו, ג’וזף פאלרמו, שנסע עם המשלחת של הארגון ב-2015 ואף השתתף במצעד הגאווה התל אביבי כחלק מהטיול. “הוא ממש עף ישראל, הוא אמר שמצעד הגאווה של תל אביב הוא אגדי, וההרגשה באויר של החגיגה ממש מדהימה שם,” בארנס אומר. “הוא ישר סיפר לי על ווידר ברידג’ ואמר לי שאני חייב לנסוע איתם השנה. כמובן שזה עניין אותי בכל מיני מובנים. אמנם אני לא יהודי, אבל יש לי ידע נרחב על הרבה תרבויות ודתות, זה משהו שאני ממש מתעניין בו ולומד עליו בכל זמן אפשרי.”

מה הדבר שאתה הכי סקרן לגביו בהגעה שלך לישראל?

“יש לי חבר, רקדן, שנסע לישראל לטיול ופשוט נשאר שם כמה שנים מרוב שהתאהב במקום. כאפרו-אמריקאי אני תמיד מתעניין לדעת איך אנחנו מתאימים לכל מיני מקומות בעולם. אני הולך למקום שבו [אנשים מהקהילה] נאבקים באותו המאבק כמוני ובונים לעצמם תרבות, אני ממש מתעניין ומתרגש לראות איך הם עושים את זה. יחד עם זה, אני חנון גדול של היסטוריה. ואני מתכון חנון גדול! אז ללכת בכל האתרים הקדושים האלה, לראות את האבנים הישנות ולהרגיש את האנרגיה- זה מצמרר אותי. זה עוד וי על דברים שרציתי להספיק בחיים.”

לג’ייסון (עדיין) אין הופעה מתוכננת בישראל, אבל אם תשאלו אותו- אף פעם לא תתפסו אותו לא מוכן. “יש לי תחושה שדווקא בירושלים, הופעה בלתי מתוכננת שלי עלולה לקרות,” הוא צוחק, “כן, מכל המקומות דווקא באמצע הרחוב בירושלים. כמובן שאני מביא אאוטפיטס מיוחדים לישראל, מאד בסטייל מודרני של לורנס איש ערב, הרבה משי, טוניקות ארוכות, הרבה בגדים עוטפים. אני עדיין מנסה למצוא דרך לארוז את מעיל הפרווה האדום-ליפסטיק שלי ללילות הקרירים שבהם נצא לקלאב.”