ניצחון בכל חזית להט״בית זה נצחון לכולנו

Author: מערכת ווידר ברידג׳
Published: November 7, 2016

ג’יימס מקדונלד עבד במגזינים הפופולארים Out Magazine ו- The Advocate לפני שהבין שהוא רוצה ללכת בעקבות התשוקה ולעבוד כאקטיביסט בנושאים חברתיים. עכשיו, כחלק מארגון OneVoice, ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח הפועל לטובת שתי מדינות לשני עמים, הוא מצטרף השבוע לקבוצת המנהיגים הלהט”בים שמביא ארגוןA Wider Bridge לישראל. בארץ, ג’יימס יפגוש בנציגי הקהילה הלהט”בית בארץ לצד סיור באתרים תיירותיים. בראיון של לפני ההגעה לישראל ג’יימס מדבר על הרושם שיש לו מהמדינה כעיתונאי גאה וכאקטיביסט.

JamesMcDonald1

“העניין שלי בישראל והפעילות הלהט”בית שלי די קשורים זה בזה,” מודה ג’יימס, המתגורר כעת בניו יורק. “למעשה, בטיול הראשון שלי לישראל זאת היתה הפעם הראשונה שנחשפתי לאקטיביזם להט”בי. הייתי בן 16, עדיין לא מחוץ לארון,ומצעד הגאווה בירושלים עשה את דרכו בדיוק מתחת למלון שבו הייתי. זה היה שנה אחרי ששליסל ניסה לראשונה להרוג משתתפים במצעד. עמדתי על מרפסת במלון עם נערות ונערים בני גילי וצפיתי בתהלוכה של גברים ונשים שנבלעו בתוך אבטחה, עושים את דרכם ברחובות העיר העתיקה. האומץ שלהם ממשיך למרות האיום- זה היה מעורר השראה.”

מקדולנד, 25, יצא מהארון בגיל 17, בדרך מאד לא שגרתית- הוא הוזמן לנשף סיום התיכון על ידי בחור והחליט לקבל את ההזמנה. “הבנתי שזה יפוצץ לי את הפיד בפייסבוק,” הוא צוחק. “סך הכל הייתי בר מזל שעד היום בעצם לא חוויתי שום קושי בכל הנוגע למיניות שלי, לפחות לא ממישהו שהיה מספיק קרוב אלי כדי שזה ישפיע עלי אישית. החברים והמשפחה שלי היו ממש תומכים והיציאה שלי מהארון אפשרה לי לגדול להיות אדם יותר מלא בטחון ואמפתי. יחד עם זאת ראיתי היטב את ההבדלים הגדולים בין החוויה שלי והחוויות של אחרים שהיו כל כך קשות-זאת היתה מוטבציה אמיתית עבורי להתחיל לפעול לשינוי.”

מקדונלד בהחלט השתמש בהשפעה הרבה שלו כעורך במגזינים הלהט”בים הגדולים ביותר בארה”ב כדי להעלות מודעות למאבק הלהט”בי בחלקים שונים של העולם. “כחלק מהעבודה שלי ב-Out וב-Advocate יכולתי לתרום ולתמוך בעשייה החברתית מהשוליים,” הוא אומר. “כתבתי כתבות פרופיל על פעילים מסוריה, מישראל ואפילו מאיראן, דיווחתי על המאבק לשוויון באירלנד ובהודו ועשיתי מה שיכולתי כדי לתת במה באופו כללי ולאפשר לקולות של הנאבקים להשמע, בדרך שלהם לחופש מהדיכוי. כיהודי וכבחור גיי אני לא רואה הבדלים בין המאבקים שלהם. אנחנו כולנו משקיעים באותו מאבק- המאבק לצדק ולשוויון והזכות לחיות חופשיים מרדיפה. ניצחון בכל חזית זה נצחון לכולנו, ואף אחד מאיתנו לא ימשיך להלחם עד שנשיג את הנצחון הזה.”

מקדונלד הכיר את ארגון A Wider Bridge טרם הצטרפותו למשלחת הלהטב”קית לישראל ומה שהוא ראה בהחלט עודד אותו להגיע לארץ. “הלכתי לאירוע בניו יורק שבו A Wider Bridge הביאו מישראל נציגים מקל”א, קהילה להט”בית אתיופית, וזה היה מדהים עבורי. זה היה כל כך מרענן לראות גיוון כזה שהוא כל כך נדיר במעגלים הלהט”בים, ועל אחת כה וכמה במעגלים הלהט”בים-יהודים. לשמוע את הגברים והנשים האלה מדברים על המחיצות הגזעיות והתרבותיות שהם חווים במדינה שלהם ועל הדרך שלהם לנסות להתגבר על המחיצות האלה, לשמוע על הדרך שבה ההורים והסבים והסבתות שלהם עלו לישראל בצורה שכל כך דומה ליציאת מצרים-והאירוע איתם היה לא פחות ולא יותר במהלך חג הפסח- זאת היתה חוויה מאד מיוחדת עבורי. זה הדבר שאני הכי מחכה לו בטיול הזה, להחשף למגוון העשיר של החוויה הלהט”בית בישראל, והקבוצות השונות-חילונים, דתיים, פלסטינאים תושבי ישראל, אתיופים, אשכנזים, מזרחיים-כל אלה שקוראים לקהילה הלהט”בית בית.”

מה לדעתך האתגרים הגדולים ביותר של ישראל בנושאי הקהילה הלהטב”קית ובכלל כיום?

“אני מאמין שהאתגרים של ישראל בכל החזיתות- מזכויות להט”ב ועד הקונפליקט הישראלי פלסטיני- זה השפעה לא פרופורציונלית של הזכות הדתית. זוהי הקודיפיקציה של חוק הדת על חשבון העקרונות הדמוקרטים שמונע נישואים חד-מיניים (ואפילו נישואים יהודים-ערבים), שכופה מחיצה מגדרית בכותל, ויוצר אוירה שמאפשרת ללאומנים קיצוניים מקבוצה קיצונית יחסית קטנה באוכלוסיה להכניס אויר לתנועת ההתנחלויות ולהצדיק את הכיבוש של אנשים עם שאיפה לאומית, בדיוק כמו שלנו היו. ישראל צריכה לחיות לפי העקרונות הדמוקרטים שלה; היא צריכה לחגוג את המגוון המדהים של האנשים שחיים בה ולאמץ את הרבגוניות של החוויה האנושית; היא צריכה לסיים את הכיבוש.”

במסגרת העבודה שלו במדיה הלהט”בית, ג’יימס מאמין שלעניין הרב בישראל יש כמה הסברים. “יכול להיות שהדבר הכי ברור פה הוא שלישראלים יש מוניטין של אנשים מאד יפים,” הוא מסביר, “ומספיק ללכת כמה צעדים ברחוב או בחופי הים בתל אביב כדי להבין כמה זה נכון. אני גם חושב שמה שיש לישראל להציע הוא הבזק של מה שיכול להיות באיזור המזרח התיכון. מצעד הגאווה בתל אביב מושך אליו יותר ממאה אלף משתתפים, גברים יכולים להתנשק ולהחזיק ידיים בחופי המזרח התיכון-זה רמז לבאות ולפתיחות שמתחילה להווצר במזרח התיכון, ולדעתי בשביל אנשים החיים במזרח התיכון ישראל היא מעניינת במיוחד. כמובן שלישראל יש עוד דרך ארוכה ללכת [בנושא שוויון לקהילת הלהט”ב] אבל ישראל היא הוכחה שגייז יכולים לשגשג בכל מקום- אפילו במדבר של המזרח התיכון.”